MULA BANDHA - מולה בנדהה
תרגום המילה מסנסקריט:
Mula: שורש, בסיס, התחלה, מקור, יסוד, תחתית.
Bandha: לנעול, לקשור, לאסוף, להרים וגם " לרסן את הנהר".
את תרגול היוגה הנשית אפשר לכנות גם " תרגול המולה בנדהה"
מיקום המולה בנדהה
"שורש": מתייחס למרכז רצפת האגן- הפרינאום שהינו גוף שרירי באזור הנמוך מעצמות האגן בין פי הטבעת לאברי המין, גבולותיו יוצרים צורת מעוין/ יהלום.
העבודה עם המולה באנדה קוראת מתוך כיווץ שרירי הפרינאום כלפי מעלה תוך כדי נשימה.
תחושת המולה בנדהה בגוף היא למעשה איסוף עמוק של שרירי האגן, באזור מהפרינאום אל הנרתיק, ו"הרמתם" כלפי מעלה, היא מתרחשת במרכז הגוף לא באזור הקדמי ולא באחורי ואינה מגייסת את כיווצו של פי הטבעת.
המולה בנדהה הינה התחתונה מבין שלושת הבנדות, היא ממוקמת באגן, האודיאנה בנדהה ממוקמת מתחת הסרעפת, והג'לנדארה בנדהה בגרון. לבנדות השפעות ארוכות טווח כיוון שהן מופעלות יחד עם מרכזים אנרגטיים לאורך עמוד השדרה והמוח. עבדותן מערבת כיווץ של שרירים, וכולן נחשבות לבעלות עוצמה להרגעה ואיזון של גוף ונפש.
המולה בנדהה מטפלת בשורש ומאפשרת לחקור את שורש הבעיות הפיזיות והמנטליות.
כתבים יוגים עתיקים מתארים את מיקום המולה בנדהה כאשר מניחים את העקב כנגד הפרינאום ומכווצים את פי הטבעת כמו ב – Aswini Mudra . כתבי הטנטרה לעומת זאת מסבירים כי המולה בנדהה מתבצעת כאשר משחררים את פי הטבעת ומכווצים רק את ה- perineal body האזור בין פי הטבעת לאיברי המין
אצל האשה הינו מקום חיבור של שרירי הפרינאום, מרכז גידי, רקמת חיבור, ומרכיבים פיברוטים. העוטפים את פתח השופכה, הנרתיק ופתח פי הטבעת.
עבודת המולה בנדה
שרירי קרקעית האגן תומכים ומייצבים את אברי האגן והבטן. במשך השנים, כתוצאה מהמחזור החודשי, ההריונות, הלידות וכוח הכובד, נחלשים שרירים אלו וגורמים לחולשה וצניחה מסויימת של האיברים הפנימיים. האנרגיה האחראית על סילוק הפסולת מהגוף, כולל דם הווסת, נקראת אפאנה ואיו (הפראנה בבטן התחתונה שנתיבה פונה כלפי מטה) . אנרגיה זו הולכת ונחלשת ופונה יותר ויותר לכיוון האדמה כאשר כיוונה המקורי כלפי מעלה. עם היחלשותה, נחלש גם תפקוד אברי הבטן והאגן. בשל כך סובלות נשים מדליפות קלות עד קשות של שתן, טחורים, עצירות, צניחות איברים בדרגות שונות, בעיות בקיום יחסי מין ועוד. בהיות האגן מיכל המכיל את זיכרונותיה וסודות חייה של האשה, החלשות אזור זה מתבטא גם במובן הנפשי- החוויה הטמונה במעמקי האגן לא נעלמת. כאשר האישה מוכנה לעבד את עברה, להתפנות להמשך חייה ממקום של מודעות לחוויות הייחודיות שעברה, גם אם אילו היו לעיתים קשות ומאתגרות, היא יכולה לחדש קשר עם האגן שלה, עם תנועתו ויציבותו. קשר מחודש זה מתחיל בהבנתם העמוקה של שרירי קרקעית האגן – המולה בנדהה. כאשר האישה מתפנה לעבודה זו, היא לומדת לנהל דיאלוג עם האגן שלה, וללמוד את הסודות שהניחה לעצמה לשכוח.
בעבודת המולה בנדה, מחזקות הנשים את שרירי קרקעית האגן ע"י כיווץ אזור זה . נוצר ערסל תמיכה חזק ויציב לאברי הבטן, האגן, והגב התחתון. תרגול זה לאורך זמן עוזר לאשה להתייצב ברמה הפיזית והנפשית. נמנעת דליפת האפנה ואיו הפראנה בבטן התחתונה והיא מתחילת לזרום מעלה על מנת להתאחד עם הפראנה ואיו הממוקמת באזור החזה.
הקשר בין הפראנה-האנרגיה השורה בכל לכוח המנטלי- chitta הוא כאשר הפראנה מדוללת או לא מאוזנת, המיינד-הכוח המנטלי- הצ'יטה, הופך למבולבל, מוטרד ונסער, בהבינם את הקשר בין המיינד לפראנה, תכננו היוגים העתיקים שיטות ותרגילים מיוחדים שמטרתם השקטת המיינד דרך שליטה וניתוב הפראנה. תרגילים אלו נקראים – פראנהיאמה.
צ'אקרת המולה בנדהה
צ'קרת השורש או הבסיס: muladha chakra
ממוקמת באזור חיץ הנקביים הפירינאום בגובה עצם הזנב. הצבע המשויך לה הוא אדום, צבע הדם. סמל תשוקה וחיים, לידה מחזוריות. זוהי הצ'קרה היחידה הפונה כלפי האדמה. התרגול מעלה אותה למעלה מבלי להתנתק מהאדמה. מחבר את האישה אל שורשיה, עוצמתה וכוחותיה.
הנעת צ'קרת הבסיס מאפשרת לחזק תחושת שייכות, חיזוקה משמש כבסיס עוצמתי להמשכיות: פיריון הריון, לידה, אימהות. חיזוק צ'אקרת האדמה מחזק את כפות הרגליים, רגליים, עצמות, מעי גס, יותרת הכליה, משפר דיכאון, אי יציבות וכוחניות .
השפעת המולה בנדה:
1.תפקוד אברי האגן: לתרגול המולה בנדה השפעה ישירה על תפקוד מערכת העצבים כולה באזור זה היא גורמת להזרמה מוגברת של דם לאזור ובכך משפיעה על תפקוד אברי האגן. השפעה זו היא ברמה המוטורית, תחושתית , לימפתית והורמונלית.
2. יציבה : שרירים אלו כחלק ממערכת השרירים המייצבת, נותנים תמיכה נכונה לכל תנוחה ולכל תנועה עם מינימום עומס. כיווץ המולה בנדהה עוזרת במניעת צניחת אברים ובריחת שתן .
3.המערכת ההורמונאלית: לכיווץ הפרינאום יש השפעה ישירה על איזון המערכת ההורמונאלית עוזר במצבי ציסטות באזור האגן, הטבה של דלקות חוזרות באזור, ובעיות פוריות.
4.שיפור תפקוד מערכות נוספות: מערכת העיכול, בעיות בבטן התחתונה, מחלות מין כמו זיבה לבנה.
5.עזרה לנשים הסובלות מואגיניסמוס: תרגול המולה בנדה עוזר לשיפור המתח בשרירי הנרתיק עד להעלמות התופעה.
6.שיפור חיי המין: נשים מספרות על העצמה משמעותית באורגזמות, בעבודה זו מעוררים את עצב הפודנדל היוצא מהחוליות הסקרליות אל הוגינה, דגדגן, רקטום ופרינאום. עצב זה משפיע תחושתית ותנועתית, מכיוון שזרימת הדם לאזור משתפרת,השרירים מתחזקים, מערכת העצבים מתחזקת ומתייצבת, והתחושות המיניות מתעצמות.
7. הריון צירים ולידה: תרגול המולה בנדהה בזמן הריון ועד לזמן הלידה תיצור גמישות ואלסטיות בכל אזור שרירי הואגינה שתעזור בלידה מופחתת כאבים. המשך תרגול מיד לאחר הלידה יסייע להחזיר את השרירים שנמתחו במהלך ההריון למצבם הטבעי ושקום לאחר הלידה טוב יותר.
8.המחזור החודשי: אחד השינויים התדירים ביותר בעת תרגול המולה בנדהה היא חיזוק המחזור החודשי תדירות קבועה וכן הקלה משמעותית בסימפטומים שלו.
9. גיל המעבר: עבודת המולה בנדהה מסייעת לנשים להתגבר על תופעות גיל המעבר ולעיתים לעבור אותן ללא שימוש בהורמונים. כמו כן משפיע על תופעות של דיכאון, לחץ דם גבוה, עייפות, אי שקט, עצבנות וסחרחורות.
10.השפעה על הגברים: המולה בנדה יכולה להשפיע על הגדלת כמות יצרת הזרע, מניעת בקע מפשעתי וחיזוק המערכת ההורמונאלית תוך הגדלת הפרשת הטוסטסטרון.
11.איזון מצבים נפשיים: תרגול המולה בנדהה יכול להעלות רגשות מודחקים ממעמקי התת מודע. כאשר אישה לומדת להקשיב לאגן שלה, עלולים לצוף זכרונות מודחקים. התרגול עצמו יכול להיות מאוד לא נעים בהתחלה, ואולי אפילו מרתיע ומעצבן.
נשים מספרות שהחוויה הלא נעימה דווקא ריתקה אותן. הן המשיכו איתה, כאילו צללו לתוכה וגילו עולם שהיה מוסתר. לעיתים, עולות חוויות משמעותיות שקשורות למיניות של האשה, לדיכוי, לקבלה ואף לנתינה.
תרגול לאורך זמן יכול לאזן מצבים נפשיים כמו דיכאון, בתרגול נכון ישנה עליה בגלי מוח אלפא המעידים על רוגע והאטה בפעילות של מערכת העצבים. נוצרת הרמוניה בפעילות מערכת העצבים. תרגולה מוריד את פעילות המערכת הסימפתטית ודרך הפעלה מחדש של האזור במוח האחראי לשרירי הפרינאום נוצרים מעגלים עצביים היוצרים מודעות חדשה לאזור זה של הגוף ומביאים לתחושת חיבור.
12.מודעות לנשימה ולקצב החיים:הנשימה מתייצבת דרך הקשבה לקצה הנשיפה. בעת תרגול קומבקה: עצירת נשימה ובעבודה עם שרירי רצפת האגן, ניתן ליצור מודעות לאיכות וקצב הנשימה, לתנועת הגוף מתוך הנשימה ומכאן – להקשבה משמעותית לקצב החיים שלנו.
13.היבט רוחני : מעודדת התעוררות של אנרגיית הקונדליני הממוקמת בצ'קרת הבסיס .
14.היבט אנרגתי : שימור כוח החיים, העלאת האפנה כלפי מעלה, תוך מניעת דליפת הפרנה, אנרגיית החיים.
